מ"ישראלי" (21 בפברואר 2007):
אתמול נתבשרנו כי מזכיר הממשלה והשר להגנת הסביבה פנו לחברת פארק איילון בבקשה לקרוא את הפארק המיועד לקום במרכז גוש דן על שמו של ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון, השוכב מונשם מרחק קילומטרים ספורים משם בבית החולים שיבא. כמובן, כולם מיהרו לתמוך ברעיון. המשפחה הביעה את תמיכתה ואף נודע שראש הממשלה מסייע ברקע. אפשר להאמין שאף שעוד יש אוויר בריאותיו של ראש הממשלה לשעבר, גוש דן יזכה בקרוב לריאה ירוקה על שמו של המונשם המפורסם ביותר בארץ.
הנימוקים התומכים באקט ההנצחה מציינים את אהבתו של שרון לאדמת הארץ. עבודת האדמה היא אחד משני התלמים בהם שרון הלך כל חייו (השני, למתעניינים, הוא בטחון ישראל), ציינו הפונים.
מצער שהשר להגנת הסביבה, גדעון עזרא, שוכח שאם אריאל שרון מזוהה עם איכות הסביבה בישראל הרי זה לא לחיוב. במגוון התפקידים ששרון שימש בהם כשר התשתיות, הבינוי והשיכון ובעוד כמה משרדים הוא דווקא הלביש את ישראל שלמת בטון ומלט ולא דאג לכסותה הטבעית. אף כשר חקלאות הוא דאג לאינטרסים הצרים של החקלאים על חשבון משאבי המים והקרקע של ארץ חמדת. אך בעיקר שרון פגע באיכות הסביבה בשטחים (ולמען ההגינות, גם בכמה מדינות שכנות). ההתנחלויות שאריאל שרון הוא מהאחראים העיקריים להקמתן הן דוגמה ומופת לא רק לחוסר תבונה מדינית ולערכים מוסרים קלוקלים אלא גם לטעם אסתטי גרוע במיוחד: בתים עטורים בגגות רעפים שמתאימים אולי לנוף אירופי אך בוודאי לא להרי השומרון וכבישים שמגלחים את ההרים.
אף אם אין זה הולם לקרוא לפנינה של איכות הסביבה על שם שרון (וכידוע, השם פארק השרון כבר תפוס), אז חובה עלינו, מוקירי זכרו ומכבדי פועלו למצוא דרכים ראויות אחרות להנציח את האיש. אני מציע לקרוא למלחמת לבנון (הראשונה) "מלחמת שרון" והמהדרין אף יקראו למלחמת לבנון השניה "מלחמת שרון השניה", אם כי אפשר להמתין עד שוועדת החקירה תכריז על תרומתו של שרון לחוסר המוכנות של צה"ל. את תרומתו הירוקה של שרון אפשר להנציח בכך שנכריז על הקו הירוק כ"קו שרון" שכן שלא היה איש שתרם בעשורים האחרונים יותר ממנו למחיקתו ולהרחקת הסכם שלום בין ישראל לשכניה.
אבל אולי כדאי בכל זאת להסתפק בפארק השרון. שרון בוודאי היה מתגלגל מצחוק מהרעיון, וכך לפחות ננציח לדורות הבאים את חוש ההומור המשובח שלו.
